מעסיק ששוכר דירה לעובדים שלו לרוב שואל קודם כל כמה אנשים אפשר להכניס לכל חדר. החוק בישראל קובע תשובה ברורה, והיא מתחילה בשטח המגורים לכל עובד. הכרת התקן מראש חוסכת קנסות, עיכובים בהיתר, ובעיקר דואגת לתנאים הוגנים לעובד.
השטח המינימלי לכל עובד
תקנות עובדים זרים (מגורים הולמים) משנת 2000 קובעות שטח מגורים של לפחות 4 מטר רבוע לכל עובד בחדר. בחישוב השטח לא נכללים חדרי השירותים, המקלחת, המטבח, חדר האוכל וארונות הקיר. כלומר 4 המטר הם שטח מחיה נטו לכל אדם.
כמה עובדים מותר בחדר אחד
בחדר מגורים מותר לשכן עד 6 עובדים. מעבר למספר הזה, או מתחת לשטח של 4 מ"ר לאדם, המגורים אינם עומדים בתקן והמעסיק חשוף להפרה.
מה עוד נדרש מעבר לשטח
מיטה תקנית נפרדת לכל עובד, לא מזרן על הרצפה.
חיבור תקין לחשמל, מים וביוב, ותאורה טבעית ואוורור.
פתרון חימום בחורף וקירור בקיץ.
מטבח וחדר אוכל, מקלחות ושירותים בכמות מספקת למספר הדיירים.
ניקיון, בטיחות, מטף כיבוי ותנאי היגיינה נאותים.
מרחב לאחסון אישי ושמירה על פרטיות סבירה.
ניכוי מהשכר בעבור מגורים
מותר לנכות מהעובד השתתפות בעלות המגורים, אך רק עד תקרה שנקבעה בתקנות והיא משתנה לפי אזור בארץ. ניכוי מעבר לתקרה אסור. את הסכום המעודכן לאזור שלכם כדאי לאמת מול יועצי הלשכה לפני שמנכים.
מי אחראי
האחריות לעמידה בתקן המגורים חלה על המעסיק, גם כאשר הדירה מנוהלת בפועל על ידי גורם אחר. ביקורת של רשות האוכלוסין בודקת את התנאים בשטח, ולכן עדיף להגיע אליה מוכנים.
רוצים לוודא שהמגורים שלכם עומדים בתקן?
יועצי הלשכה בודקים את הדירה מול דרישות החוק ומלווים אתכם עד להתאמה מלאה. לבדיקה מהירה דברו איתנו.
הסכומים והתקנים נכונים ל-2026 ומיועדים להמחשה. אינם ייעוץ משפטי. לפירוט מדויק פנו ליועצי הלשכה.
